שבועיים ללא קניות

עברו שבועיים מאז ההחלטה של "שנה ללא קניות", ואני מוצאת את עצמי נוברת באתרי קניות. מכניסה לסל ומוחקת או יוצאת מן האתר בלי לקנות בפועל. גיליתי שלפעמים בעבור מוצר אחד שאני באמת צריכה, אני מכניסה לסל עוד כמה מוצרים שאינני צריכה, פשוט כדי למלא את הסל בשביל להגיע לסכום של משלוח חינם. כבר יותר זול לכתת רגליים ולקנות רק את מה שאני באמת צריכה, בלי תוספות מיותרות.

אולי השנה יפתח הסכר

יש לי סיפור. אולי שניים, אולי יותר. אני גם רוצה לכתוב אותם, אבל לא מצליחה. התירוצים לכך רבים: אני לא יודעת לכתוב, אין לי זמן, אני דחיינית, אין לי עלילה טובה ועוד ועוד. אני יודעת שמדובר בתירוצים בלבד, ושאני פשוט צריכה לאתגר את עצמי לכתוב בכל יום קצת. אם אני אכתוב כמה דקות, יש סיכוי סביר שאצליח לגמור טיוטה ראשונה במשך השנה.

התוכנית:
בכל יום אני אתעסק בכתיבה לפחות 10 דקות ביום.
הכתיבה תתמקד במה שקשור בסיפורים שאני כותבת (עלילה, דמויות וכו').
תחקיר לסיפור לא נחשב כעיסוק בכתיבה היומית.
האתגר הוא יותר לכתוב דברים חדשים, ופחות לשכתב ולערוך מה שכבר נכתב.

האתגר יתחיל ממוצאי ראש השנה תש"פ עד ערב ראש השנה תשפ"א.
(את הכותרת גנבתי מתרגיל כתיבה שקיבלתי במייל)

שנה ללא קניות

אני רוצה לאתגר את עצמי בשנת תש"פ בשנה ללא קניות. הרעיון הוא להשתמש במה שיש בבית, כי בדרך כלל יש לנו מה שצריך בלי לקנות חדש. רק כשאין ברירה (למשל, כשהחפץ מתבלה או מתכלה ואין לו תחליף אחר) קונים או משיגים אחר.
יש דברים שאני יודעת שיש סבירות גבוהה שאוכל לחכות שנה שלמה לפני שאקנה חדש. יש ספרים פיזיים וספרים דיגיטליים שעוד לא קראתי, יש לי בגדים ונעליים שאפשר למשוך אותם עוד שנה, יש לי המון איפור ומוצרי טיפוח ויש לי המון חומרי אומנות שעדיין לא מימשתי.

הכללים לשנה זו יהיו:
1. מותר לקנות מוצרי מזון ללא הגבלה.
2. מוצרי ניקוי והיגיינה (כולל טיפוח) לקנות לפי הצורך, כשמוצר עומד להיגמר.
3. יש מספיק מוצרי איפור. בשנה זו לא אקנה איפור.
4. יש מספיק בגדים ונעלים. אלא אם כן ארזה מאוד והבגדים כבר לא יתאימו, בשנה זו לא אקנה בגדים ונעלים.
5. חומרי אומנות אני יכולה לקנות רק אם החומרים נדרשים לפרויקט שאני עובדת עליו באותו זמן, וגם אז, לקנות אך ורק את מה שנדרש לפרויקט.
6. לא לקנות ספרים. יש לי מספיק ספרים שעדיין לא קראתי. אם אני רוצה לקרוא ספר חדש, לחפש בספרייה.
7. בתלושי שי מותר לקנות מה שרוצים.
8. מותר להמשיך לשלם לחוגים וקורסים דיגיטליים שאני משערת שיעזרו לי להתקדם, אבל לברור אותם היטב, ולנסות למצוא קורסים דיגיטליים או מידע חינמי ברשת.
9. לצמצם למינימום קניית מזון אונליין. עדיף ללכת לקנות באופן פיזי מה שצריך, ולשלם במזומן.
10. תרופות ושאר צרכי בריאות מותר לקנות לפי הצורך, ללא הגבלה.
11. מה שנוגע לבעלי, ללא הגבלה.

האתגר יתחיל בראש השנה תש"פ, ויסתיים בע"ה בערב ראש השנה תשפ"א. במהלך השנה אני אעדכן איך אני מתמודדת עם האתגר.

העט

היה ידידי היחיד לי העט,
שהיה על הדף רץ ושועט.
לו ידי נתתי, שיכתוב לי מזמור
ואל ליבי – יביא את האור.

ניסיתי ללפות את העט בידי,
להאמין, שאין הוא ידיד בוגדני,
כי רע דומם לא יבגוד לעולם,
בידידות של אמת – לא יטיל מכתם.

אך זה העט בו כל כך האמנתי,
קיוותי, ציפיתי ולא ידעתי,
איך יום אחד בידי נותר,
עט לא כותב – כי הדיו בו נגמר.

יש ימים

יש ימים בהם יש גשם
והרוח סערה.
יש ימים של כפור וקדר
ומבט של גאווה.

יש ימים בהם משכנו
בסבל, עמל, זיעה,
ולמרות שכה יגענו,
היכן אנחנו – לא נדע.

יש ימים הכל פורח
בגוונים ובזהב.
מלבלב הכל בטבע
בחיוך ורוך מגע.

יש ימים בהם הלכנו
בצעדים קטנים קטנים,
אך בסוף דבר הגענו
אל תכלית המרחקים.

יש ימים מושכים בסבל,
יש ימים שטופים באור,
אבל יום כה יפה תואר –
לא היה כמו היום.

יש ימים של אור וצבע,
יש ימים של שחור וקדור,
אבל יום של זוך וטוהר –
לא היה כמו היום.

לשחרר המילים לדרכן

רציתי לכתוב שיר מיוחד
עם דקויות של רגשות ומילים אבודות.
רציתי שיהיה נוקב וחד
עם מסרים סמויים במילים גלויות.

ישבתי מול הדף, שום דבר לא נכתב,
ואני הייתי מתוסכלת.
כי אפילו לא הצלחתי לכתוב לי מכתב,
ומבפנים הרגשתי נאכלת.

ואז נצנצה מחשבה אחרת
 לשחרר המילים לדרכן.
והשיר נכתב בצורה מיוחדת,
כמעט בדרך אומן.

אשה פשוטה

אישה פשוטה, אני, אישה פשוטה
עם הרבה  יומרות, ללא איי קיו גבוה
אישה רגילה, אישה חבוטה
חושבת שיש לה הרבה לתבוע.

העולם טופח על פני, ואני בתנופה
מפסגת הר האוורסט נפלתי.
לומדת לדעת שאיני כה חכמה
בדיוק כמו שחשבתי.

אישה פשוטה אני, לבד ביקום
לאחר שלימדוני אחרת,
ואני לומדת עכשיו לקום
וללכת בדרך אובדת.