בפרשת השבוע, פרשת אמור מדובר על השבת. "ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא לה' בכל מושבותיכם" (ויקרא כג, ג).
בתורת החסידות מדייקים ש"תֵּעָשֶׂה" ולא "תַּעֲשֶׂה". בדרך כלל, התורה מצווה "ששת ימים תַּעֲשֶׂה מלאכתך" (בניין קל, פעיל) – כלומר, אתה הוא זה שצריך לעבוד ולהתאמץ. אבל כאן, הפסוק משתמש בבניין נפעל (סביל): תֵּעָשֶׂה. המשמעות העמוקה היא שהמלאכה "נעשית מאליה".
כאשר יהודי שומר שבת כהלכתה ומאמין שהכול נעשה בידי שמיים, יש לו ברכה מיוחדת שהעשייה בימי השבוע תהיה מאליה. הוא לא יצטרך להתאמץ בעשיית המלאכה. העבודה היא רק כלי ולא העיקר, והפרנסה תבוא בדרך ממילא במינימום חיכוך ובמקסימום תוצאה.
About the author