והבכי עודנו בכי

לא בכי של שמחה על הולדת עולל,
לא בכי של תקווה לחינוך מיוחל,
לא בכי של תינוק שצמא ורעב,
לא בכי של ילד הזקוק לתשומת לב.

לא בכי של מעון, גן חובה, כתה א' ותיכון,
לא בכי של דאגה, לא בכי של כשלון,
לא בכי של צבא או שמחת נישואים,
לא בכי של שמחה בהולדת נכדים.

ובכל זאת, הבכי עודנו בכי, ורבות הדמעות,
וביום חורפי שכזה, מתערבבות הטיפות.
והבכי עודנו בכי, ו…די, כה כואב
הכל בפנים שבור וצורב.