העט
היה ידידי היחיד לי העט,שהיה על הדף רץ ושועט.לו ידי נתתי, שיכתוב לי מזמורואל ליבי – יביא את האור. ניסיתי ללפות את העט בידי,להאמין, שאין הוא ידיד בוגדני,כי רע דומם לא יבגוד לעולם,בידידות של אמת – לא יטיל מכתם. אך זה העט בו כל כך האמנתי,קיוותי, ציפיתי ולא ידעתי,איך יום אחד בידי נותר,עט לא כותב …